לחצו על התמונה לקריאת הסיפור המלא אודות תרומתה של כיל דשנים להפיכתה של ישראל למעצמה עולמית בתחום החקלאות.

 

לחברת "דשנים וחומרים כימיים בע"מ" נודע תפקיד חשוב בהפיכתה של ישראל למעצמה עולמית בתחום החקלאות. החברה, שבראשית ימיה זכתה לתואר "בית חרושת לאדמה" וביססה תעשייה מפוארת בזכות כושר האמצאה, היצירתיות והתושייה של אלפי עובדיה, חוגגת בימים אלה 70 שנה להיווסדה.

 

 

 

"מפעל הדשנים יש בו כדי לדשן [את] האמונה בכוח היצירה היהודית", דוד בן גוריון

 

אם יש ענף שמסמל יותר מכל את הגשמת החלום הציוני, הרי זו החקלאות העברית בארץ ישראל. התקבצותם של מאות אלפי יהודים, בני ישיבות מזה ואנשי ההשכלה החילונית מזה, על אדמת הטרשים של הארץ המובטחת, הולידה יזמות מסוג חדש: שילוב בין הצורך ב"הפרחת השממה" עם "המוח היהודי", ליצירת מפעל חקלאי אדיר שאין שני לו בעולם.

 

הצורך באספקה עצמית של מזון למדינה שבדרך הביא למאמץ משותף שמרכיביו היו יצירתיות, כושר אלתור, אומץ – והרבה זיעת אפיים. תהליך הפיכתה של ישראל למעצמה בתחום החקלאות, זמן קצר לאחר הקמתה, לא היה אפשרי ללא אנשי חזון שהשכילו, עוד בשנות הארבעים של המאה הקודמת, לנצל את אוצרות ים המלח והנגב כדי לפתח ולייצר דשנים מתקדמים בישראל, וללא אלפי עובדים שבנחישותם ובמסירותם הוציאו את החזון אל הפועל. בזכותם, הפכה החקלאות למרכיב מרכזי בחוסנו של המשק הישראלי, שהשפיע ועודנו משפיע על התבססותה של המדינה, על שוק העבודה, על התל"ג, על ההתיישבות בפריפריה הישראלית וגם על ענפי תעשייה אחרים.

 

השחקנית הראשית בתחום הדשנים היתה, כבר מראשית הדרך, חברת "דשנים וחומרים כימיים בע"מ", החוגגת כעת 70 שנה להיווסדה. החברה, שנוסדה בחיפה ערב קום המדינה (בשנת 1946), קמה במטרה לספק לחקלאות הארץ-ישראלית את "חטיף האנרגיה" שיצעיד אותה קדימה, גם אל מעבר לגבולות הארץ.  

 

 

 

האמונה בכוח היצירה

 

בראשית היה משה נובומייסקי, תעשיין יהודי-ציוני רב-פעלים שעלה מסיביר בשנת 1920 והקדיש שנים רבות לקידום הרעיון הציוני באמצעות פיתוח תעשייה וחקלאות עבריות, כאבני יסוד לעצמאותה של המדינה שבדרך. איש של חזון היה נובומייסקי: כבר ב-1925 העביר מזכר לממשלת בריטניה, ובו פירט את תוכניותיו להקמת מפעל שיהיה מסוגל לייצר כ-500 טון אשלג וכ-150 טון ברום בשנה. הוא ראה לנגד עיניו מפעל ראשון בצפון ים המלח ואחריו מפעל נוסף, גדול יותר, בסדום. באחד המזכרים הוא מציג תוואי של צינורות שיובילו את המים מִים המלח למפעל ייצור נוסף, שייבנה בנמל חיפה. בסופו של דבר הובלו לחיפה לא המים כי אם חומרי גלם, וחזונו של נובומייסקי התגשם בדמותם של "מפעלי ים המלח" שהוקמו כדי להפיק אשלג וברום מים המלח; של "פוספטים בנגב" שנועדו לספק את סלע הפוספט, ובדמותה של חברת "דשנים" – שתדע להפוך אוצרות אלה לדשנים וחומרים כימיים החיוניים לחקלאות ולתעשייה.

 

"דשנים וחומרים כימיים בע"מ" הוקמה איפוא כשותפות של ארבעה גופים: חברת האשלג הארץ-ישראלית,החברה הכלכלית לארץ ישראל, החברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל (פיק"א) וחברת אפריקהישראל לפיתוח. בהמשך הפכה דשנים לאחת החברות החשובות והמרכזיות בחברה הממשלתית הגדולה "כימיקלים לישראל" (כיל), שבמסגרתה היא פועלת עד היום.

 

מפעל הדשנים הוקם על שטח של 350 דונם במפרץ חיפה. מיקום זה, הסמוך למסילת הרכבת החיג'אזית ולנמל חיפה, חיבר את המפעל הן לדרום הארץ - מקור חומרי הגלם - והן לעולם שבחוץ.

 

מלחמת העצמאות שיבשה את עבודות ההקמה, והייצור החל רק בספטמבר 1949, בהנהגתו של המנכ"ל אלכסנדר (סאשה) גולדברג, לימים נשיא הטכניון. היוזמה זכתה לתמיכתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, שהכריז כי "מפעל הדשנים יש בו כדי לדשן [את] האמונה בכוח היצירה היהודית".

 

 

 

לעורר אהבה וכבוד וחיבה לדשן מתוצרת הארץ

 

הדרך לא היתה קלה. בן גוריון אמנם סייע בהשגת הלוואת פיתוח בסך 5 מיליון דולר, אולם הפקת חומרי הגלם שנועדו לייצור דשנים מורכבים ארכה יותר מהמתוכנן. מחסור באשלג, ניסויים בהפקת אשלגן גופרתי וכריית ראשונית של סלעי פוספט באמצעים פרימיטיביים – מכושים ואתי חפירה! – היו מנת חלקם של ראשוני העובדים בחברה. כמה תושייה, וכמה מחשבה מקורית ותעוזה נדרשו לאותם אנשי מעבדה ראשונים, רובם עולים חדשים, שהפיקו בתנאים-לא-תנאים את החומר הכימי המדויק שהפך לאוצר בידי החקלאים.

 

תחילה עסק המפעל בהשבחת האשלגן הכלורי שנכרה בים המלח ובהפיכתו לאשלגן גופרתי במטרה לייצר אמון גופרתי – הדשן הכימי הראשון מתוצרת הארץ. בהמשך החליט המנכ"ל גולדברג לחקור את מרבצי הפוספט של הנגב, כי הגיעה לאוזניו השמועה ששם יימצא המקור להפקת דשני סופר פוספט מסלע הזרחה ומחומצה גופרתית. משהושלם איתור המקורות לחומרי הגלם – אשלג מים המלח, פוספט מבקעת אורון שבנגב והחנקן שיוצר במפעל הגדל – בשלו התנאים והחברה יכלה לספק לחקלאי הארץ את שלושת הדשנים החיוניים כל כך ליבול: חנקן, זרחן ואשלג.

 

 

 

אוצרות הטבע חוזרים לאדמה

 

אבל סיפורה של דשנים אינו מתמצה ביכולותיה להפיק מינרלים מאוצרות הטבע ובהפיכתם – גם אם במומחיות מופלאה – לחומרים כימיים. גדולתה של החברה היה בנכונותה לחלוק את הידע שצברה עם חקלאי הארץ, וללוות את המגזר החקלאי המתבסס צעד-צעד בדרכו אל היבולים המשובחים שגדלו תחת ידיו.

 

שיתוף הפעולה בין אנשי המעבדות הכימיות לבין אנשי השדה והאדמה הם שעמדו בבסיס צמיחתו של ענף החקלאות בישראל. במענה לצורכי השוק המשתנים הובילה חברת הדשנים את פיתוחם של פתרונות מתקדמים, ובעזרת מערך רחב של אגרונומים מומחים, שחרשו את הארץ לאורכה ולרוחבה, השכילה להעביר לחקלאי הישראלי את הידע, ההבנה והמומחיות שרכשה, במטרה להעניק לו יתרון על פני מתחריו בעולם. פיתוח משק המים הישראלי ושיפורים באספקת המים עם פתיחת קו המים ירקון-נגב (1956) והמוביל הארצי (1964) הביאו להגדלה ניכרת של שטחי השלחין ושל מגוון הגידולים – והעלו את הצורך בדשנים מתאימים. גם התפתחות החממות, ועמן ההשקיה בטפטוף, הובילו בתורן לפיתוחים מתקדמים יותר, בין השאר בדמות הדשן הנוזלי על מאות ההרכבים השונים שלו, שיוצרו במיוחד לצרכיו של החקלאי הישראלי.

 

כך, עקב בצד אגודל עם צורכי החקלאי, גדל סל המוצרים של החברה וכלל בין היתר דשנים לריסוסי הזנה, דשנים לאספקת יסודות הקורט השונים, חומרים לתחזוקת רשתות ההשקיה ועוד. התוצאה לא איחרה לבוא: החקלאות הישראלית עשתה לה שם בעולם בזכות יבול מובחר, רב ואיכותי יותר מזה של מדינות אחרות.

 

 

 

אופק אינסופי של חדשנות

 

תרומתה של החברה לא הוגבלה לתחום החקלאות; התעשייה המקומית גדלה והשתכללה ונדרשה לחומרים מורכבים, והמפעל בחיפה השכיל לייצר מענה לדרישות השונות, הן כייצור עצמי והן כהתאמה והשלמה לתוצרי הלוואי של חומרי הגלם שסיפקה פעילות מפעלי כיל בנגב.

 

מאז ועד היום מספקת דשנים מגוון מוצרים מתקדמים לתעשיות שונות, כולל מפעלי המים וההתפלה, טיפול בשפכים וחומרי גלם לתעשיות הניקיון והקוסמטיקה, לתהליכי ייצור בתעשייה, לתעשיית הנייר, לתעשיית המזון, לתעשייה הצבאית ולתעשיית ההייטק העניפה של ישראל. עם לקוחותיה נמנים הגופים והחברות המובילים במשק - מחברת החשמל ומקורות ועד טבע, תנובה ובתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.

 

המחקר והפיתוח, לב לבו של מפעל הדשנים, מצוי בתהליך תמידי של התפתחות הודות לשיתוף הפעולה עם מכון המחקר תמי אימי, ספינת הדגל של ישראל בתחום הכימיה היישומית. מכון תמי אימי - חברה בת נוספת של כיל ואחות לדשנים - צעד יד ביד עם דשנים לאורך השנים והעניק לה עומק מדעי ואופק בלתי נגמר של פיתוחים ומוצרים חדשים, שתורגמו גם ליתרון מסחרי. חוקרי החברה, מצידם, אינם מקדמים רק את צורכי התעשייה, אלא חותרים ללא לאות לאזן ביניהם ובין צורכי הסביבה, תוך הקפדה על האמנוֹת והתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר בתחומי הקיימות.

 

להתרחבות העסקית-הכלכלית נלוותה עם השנים צמיחה מתמדת, ולחברה נודעה תרומה משמעותית גם בתחום התעסוקה. אלפי עובדים הוציאו את לחמם ממפעל הדשנים באופן ישיר ועקיף, והחברה היתה ועודנה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי הצפון.

 

 

***

 

 

מאז הקמתה מסורה דשנים לצמיחתן של התעשייה והחקלאות הישראליות ולשגשוגן, כשהיא מלווה אותן בשלבי ההתפתחות השונים, בהתרחבותן לחבלי ארץ חדשים וביישוב גלי העלייה בהתיישבות הכפרית. גם כיום, בשנתה ה-70, היא ממשיכה לחתור לחדשנות ולהתפתחות מתמדת, מתוך מחויבות לספק מענה לצרכיו המשתנים של המשק הישראלי. יום חגה של דשנים הוא איפוא ציון דרך חשוב לא רק בסיפורם של חברת "דשנים וחומרים כימיים" ועובדיה, אלא אף בסיפור הציוני כולו.  

 

 

 

 

 

המומחים שלנו ישמחו לענות על שאלותייך. מלא את השדות הבאים,
שלח ומומחה ייצור איתך קשר בהקדם

שם מלא
שם מלא הינו שדה חובה
דוא"ל
שדה אימייל אינו תקין
נייד
שדה נייד הינו חובה
תוכן ההודעה
תוכן ההודעה הינו שדה חובה
הסכמה לדיוור