ACCEPT

הדברת גורמי מחלה שוכני-קרקע באמצעות אמוניה

 

אורן בוכשטב, (יח"מ), פנחס פיין (מינהל המחקר החקלאי), גלי כרמי, גרשון קלין (דשנים וחומרים כימיים), גידי בקר (גד"ש ניר עוז), ארז וולוזני, אורון שגיא, נירים).

רקע

גידול אגוזי אדמה באזור הנגב המערבי מיועד לשיווק תוצרת של בטנים בקליפה, בעיקר לאיטליה, גרמניה ושוויץ. דרישות השוק גבוהות: תרמילים גדולים, בהירים, קליפה שלמה וללא כתמים של מחלות קרקע. בקרקעות האזור התפתח עם הזמן מגוון גורמי מחלה, חלקם גורם לנזק חיצוני בלבד ע"ג קליפת התרמיל וחלקם גורם לנזק חיצוני ופנימי (פגיעה בזרע).

אמוניה (NH3)  הנה גז חסר צבע ורעיל שריחו חריף ומאוד מסיס במים. תמיסה של אמוניה במים (אמוניה מימית) יוצרת בסיס אמוניום הידרוקסי  NH4OH (N-NH4=20.5%)  , pH  תמיסת הדשן 11±0.5 ומשקל סגולי של 0.91. היישום מתבצע בהחדרה ישירה לקרקע בכלים מתאימים, על מנת למנוע התנדפות אמון.

תמיסת אמוניה מימית משמשת שנים רבות כתמיסה עיקרית לדישוני יסוד בגידולי שדה וירקות.

הדישון באמוניה יעיל מאוד היות והחנקן כולו עובר מיידית לצורת אמון (N-NH4 ) וכך הוא אינו נשטף במי הגשמים\השקיה אל מתחת לבית השורשים, אלא נמצא כל הזמן באזור השורשים הפעיל.

כמו כן התגובה הבסיסית של האמוניה בקרקע גורמת לעיכוב פעילות חיידקי הניטריפיקציה ועל ידי כך להארכת משך נוכחות החנקן בצורת אמון עם כל היתרונות מכך כפי שצוינו להלן. 

יש עדויות בספרות שאמוניה פוגעת באוכלוסיית קרקע (פיין, 2015:  http://www.coal-ash.co.il/research/Pinchas_Fine_2015_full.pdf) בעבר הלא רחוק בוצעו ניסויים עם קומפוסט פטמים מפוסטר כמקור לאמוניה, בניסויים אלו הגיעו לכמויות של עד 3 טון לדונם והצליחו לקבל ריכוזים טוקסיים בקרקע. תנאי עבודה אופטימאליים: pH  גבוה, טמפ' גבוהה וריכוז אמוניה גבוה בקרקע.  בשל הצורך בטמפ' גבוהה, רצוי לבצע את הטיפול בקיץ (יולי –אוגוסט). קרקע חולית עדיפה מכיוון שבקרקע לס יש ספיחה של אמוניה לחרסית.

בעבר נערכו ניסויים שונים בעגבניות ( ד"ר יוג'י אוקה בתחנת עין תמר) בהם הראו הדברת נמטודות יעילה בעזרת שימוש\דישון באמוניה.

pH : על מנת להעלות את pH הקרקע ולקבל פעילות יותר יעילה של החומר, רצוי להוסיף סיד, חצי טון לדונם, או כמות תואמת של N-Viro (במס"א; בוצה מטופלת בסיד ובאפר פחם מרחף).

תצפית מקדימה הוצבה ב- 2014 (מגן, מזרח א). נבדקו שני מינונים: 500 ליטר (100 יחידות) לדונם, 250 ליטר (50 יחידות) לדונם. ביצוע החיטוי ב- 31/3 באמצעות סיכות, 8 לערוגה, עומק הצנעה 25 ס"מ. זריעה בוצעה ב- 17/4.בשני המינונים היה עיכוב בנביטה ובהתפתחות הצמחים. במינון הגבוה העיכוב נמשך עד סיום הגידול ונמצאה פגיעה ביבול התרמילים, במינון הנמוך לא נמצאה פגיעה ביבול. בשני המינונים נמצאה הפחתה באילוח ברשת, ההפחתה הייתה יותר משמעותית במינון הגבוה.

באוגוסט 2014 חזרנו על הטיפולים כהכנה לזריעת 2015, והפעם הטיפול ב-50 ק"ג אמוניה N\ד' בוצע גם בשילוב עם יישום במס"א בעומס 7.5 קוב'\ד' להעלאת pH הקרקע. בטיפול זה נמצאה ירידה מובהקת ביותר p<0.001) מ-34% ל-12%) בנגיעות ביבללת התרמילים אך גם עלייה בגרב רשת (מ-30 ל-50% מהתרמילים; (p<0.05. הטיפול ב-100 ק"ג אמוניה N\ד' הפחית במובהק את הנגיעות הכללית במחלות (מ-60 ל-40% מהתרמילים; p<0.05). בעונת הניסויים הנוכחית, בדקנו יישומי אמוניה סתווי ואביבי, משולב עם במס"א, חיפוי פלסטיק ויישום אזוקסיסטרובין.

מטרת העבודה:

הקטנת אילוח אגוזי אדמה במחלות קרקע (בעיקר רשת ויבללת), באמצעות שימוש באמוניה מימית ביישום משולב במס"א, פלסטיק ואזוקסיסטרובין.

 

שיטות וחומרים

הניסיונות הוצבו בתוך חלקות מסחריות, באזור הנגב המערבי.

טבלה מספר 1: נתוני חלקות הניסוי

משק נירים ניר עוז
חלקה חצי האי 14
כרב חיטה חיטה
עיבודים חריש, משתת מערג חריש, משתת מערג
חיטוי בחלקה המסחרית פורמלין 225 ללא
השקיה המטרה ממטירונים
טיפולי הדברה באמוניה וב-N-Viro סתיו: 9-10/9 אביב (אמוניה בלבד): 28/2
זריעה 5/4 27/3
ניעור 17/9 5/9
ימי גידול 166 162

טיפולים

  • סתיו, אמוניה 100 יחידות חנקן לדונם
  • סתיו אמוניה 100 יחידות חנקן לדונם + 7.5 קוב לדונם N-viro
  • סתיו אמוניה 100 יחידות חנקן לדונם + 7.5 קוב לדונם N-viro + חיפוי פלסטיק
  • אביב אמוניה 100 יחידות חנקן לדונם
  • אביב אמוניה 100 יחידות חנקן לדונם + חיפוי פלסטיק
  • אביב 100אמוניה  יחידות חנקן לדונם + אזוקסיסטרובין
  • אזוקסיסטרובין
  • בקורת ללא טיפול

הצבה: בלוקים באקראי, 5 חזרות. גודל חלקה: 3 ערוגות * 24 מטר

יישום סתווי (בשתי החלקות): משתת מערג, השקיה לתיחוח, פיזור N-viro (9/9). תיחוח  לעומק 25 ס"מ מיידית לאחר הפיזור. יישום אמוניה (10/9). כיסוי בפלסטיק מיידית לאחר יישום האמוניה (תוך שעה).

הסרת פלסטיק: 13/10

יישום אביבי (בשתי החלקות): משתת מערג, יישום אמוניה (28/2).

כיסוי בפלסטיק מיידית לאחר יישום האמוניה (תוך שעה),  הסרת פלסטיק: 10/3

יישום הטיפולים

יישום אמוניה: הזרקה בסיכות, עומק החדרה 10-15 ס"מ, 8 סיכות בערוגה.

יישום ה- N-Viro: 7.5 קו"ב לדונם. בוצע באמצעות פיזור במזבלת (מזבלת של אור"ה), הצנעה בתיחוח לעומק 25 ס"מ.

חיפוי פלסטיק: בוצע כשעה לאחר יישום האמוניה. השתמשנו ביריעת פוליאתילן 35 מיקרון (פוליטיב).

אזוקסיסטרובין (מיראדור): יישום לפני זריעה: 21/3 – נירים, 24/3 – ניר עוז, מינון של 2000 סמ"ק לדונם, הצנעה מיידית בתיחוח לעומק 25 ס"מ. יישומים במהלך הגידול (1000 סמ"ק לדונם לכל יישום, הצנעה בהמטרה): ניר עוז – 24/5, 15/6, (58, 80 ימים מזריעה, בהתאמה) נירים – 24/5, 15/6 (49, 71 ימים מזריעה, בהתאמה)

בדיקות:

  • בדיקת מבנה קרקע, וחומר אורגני:  בוצעה בדיקה אחת לכל חלקה, לעומקים 0-20, 20-40 ס"מ.
  • פרוק מואץ: נלקחה בדיקה אחת מכל טיפול מעומק 0-20 ס"מ, לפני זריעה (30/3). הבדיקה בוצעה במעבדת שרות שדה בגילת.
  • טמפ' קרקע נבדקה לאחר יישום הטיפולים. נטמן גשש טמפרטורה (Hobo) בעומק 15 ס"מ, אחד לכל טיפול, ונמדדה טמפ' האוויר.
  • בוצעו הערכת נביטה והערכת התפתחות צמחים במהלך הגידול.
  • נבדקה השפעת יישום סתווי על מניעת נביטה של עשבי בר. הערכה בוצעה ב- 22/11, 43 ימים לאחר יישום האמוניה.
  • בסיום הגידול נאסף יבול התרמילים מששה מטר ערוגה ב-5 החזרות שבכל טיפול. היבול עבר מיון ובדיקה בחדר הדיגום בתנובות שדה. דיגום למחלות בוצע במעבדת מו"פ ביח"מ.
  • הנתונים השונים נותחו בג'מפ ברמת מובהקות של 0.05.

טבלה מספר 2: נתוני הקרקע (pH ו-EC נבדקו בעיסה הרווייה)

חלקה עומק (ס"מ) pH מוליכות (ds/m) חול (%) סילט (%) חרסית (%) סוג קרקע

חומר אורגני

(%)

ניר עוז – 14 0-20 8.1 1.69 76 18 8 חול 0.25
20-40 8.2 0.58 78 13 9 0.34
נירים – חצי האי 0-20 7.8 2.55 57 30 13 סיין חולי 0.41
20-40 7.9 1.77 57 30 13 0.61
  • ביצוע: 30/3/2016

תוצאות:

פרוק מואץ:בוצע לאחר ביצוע הטיפולים ולפני זריעה.

גרף מספר 1: נתוני פרוק מואץ

 גרף 1

  • נתונים ללא חזרות
  • דרגת פרוק מואץ: 1 ללא פרוק מואץ, 2 פרוק חלקי, 3 פרוק מואץ.
  • מועד דיגום: 30/3/2016, עומק דיגום: 0-20 ס"מ

בנתוני גרף מספר 1 ניתן לראות שיש פרוק מואץ (3) בביקורת של שתי החלקות. יישום אמוניה בחלקת ניר עוז הקטין פרוק מואץ ביישום סתווי ואביבי.

יישום אמוניה בחלקת נירים הקטין פרוק מואץ ביישום אביבי, וכמעט לא השפיע ביישום הסתווי.

נראה שהשפעת האמוניה בחלקת ניר עוז הייתה טובה יותר, ייתכן בשל המרקם החולי.

התפתחות הגידול: בטיפולי היישום הסתווי לא נמצאה השפעה  על נביטה והתפתחות הצמחים בהשוואה לביקורת ללא טיפול. בטיפולי היישום האביביים, נמצא עיכוב נביטה, נביטה לקויה ועיכוב התפתחות בטיפולי האמוניה. לא נמצא הבדל ברור בעיכוב בין טיפול אמוניה בלבד, לטיפול אמוניה + פלסטיק.

השפעת טיפולי אמוניה על עשביה:נבדקה השפעת טיפולי האמוניה בסתיו על נביטה והתפתחות עשביה לאחר היישום.

גרף מספר 2: השפעת יישום אמוניה סתווי על התפתחות עשביה

 גרף 2

  • כל נתון ממוצע של 6 חזרות.
  • מועד בדיקה: 22/11, 43 ימים לאחר יישום האמוניה.
  • עשבייה: חד-שנתיים רחבי עלים.

בנתוני גרף 2 ניתן לראות שטיפולי אמוניה הפחיתו נביטת עשבי בר והתפתחותם בהשוואה לביקורת ללא טיפול

נתוני יבול

גרף מס 3: נירים – יבול תרמילים

 גרף 3

  • כל נתון ממוצע של 6 חזרות.
  • הערכים באותה עמודה המלווים באותיות זהות אינם נבדלים, במובהקות של 0.05 (מבחן טוקי-קרמר)

יבול תרמילים: ביישומי אמוניה אביביים נמצאה ירידה משמעותית ביבול התרמילים הכללי בהשוואה ליישומי אמוניה סתוויים. בטיפול אביבי אחד (אמוניה +פלסטיק) הירידה ביבול הייתה מובהקת סטטיסטית בהשוואה לביקורת ללא טיפול ובהשוואה לטיפולי הסתיו. היבול באחרונים היה גבוה מאשר בביקורת (90-50 ק"ג\ד') אך ההבדל לא היה מובהק. 

גרף מספר 4: ניר עוז -יבול תרמילים

 גרף 4

  • כל נתון ממוצע של 6 חזרות.
  • יבול כללי: הערכים באותה עמודה המלווים באותיות זהות אינם נבדלים, במובהקות של 0.05 (מבחן Student)

יבול תרמילים: לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים אולם יש מגמה ברורה של יבול נמוך בחלק מטיפולי יישום אמוניה האביבי, בהשוואה לביקורת ללא טיפול וליישום הסתווי.

.

מחלות ע"ג תרמילים

יבול התרמילים נבדק חזותית במעבדה ביח"מ לנוכחות מחלות קרקע ע"ג התרמילים.

נבדק מספר תרמילים מאולחים בכל מחלה.

גרף מספר  5: ניר עוז, אילוח תרמילים ביבללת

 גרף 5

  • כל נתון, ממוצע של 5 חזרות.
  • יבללת1 = כתם אחד קטן  ע"ג התרמיל. יבללת 2 = שני כתמים קטנים או כתם אחד גדול.

     יבללת 3 = יותר משני כתמים לתרמיל.

  • במובהקות של 0.05 (מבחן טוקי-קרמר), לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.

גרף מספר 6: נירים, אילוח תרמילים ביבללת

 גרף 6

  • כל נתון, ממוצע של 5 חזרות.
  • יבללת1 = כתם אחד קטן  ע"ג התרמיל. יבללת 2 = שני כתמים קטנים או כתם אחד גדול.
  • במובהקות של 0.05 (מבחן טוקי-קרמר), לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.

בנתוני גרף 6, ניתן לראות שאין השפעה של הטיפולים על אילוח תרמילים ביבללת. נמצאה מגמה ברורה של ירידה באילוח ביישום אמוניה סתווי + Nviro  + פלסטיק. המגמה נמצאה בשתי חלקות הניסוי, אך ללא מובהקות סטטיסטית.


גרף מספר 7: ניר עוז, אילוח תרמילים  ברשת

 גרף 7

גרף מספר  8: נירים, אילוח תרמילים ברשת

 גרף 8

  • כל נתון , ממוצע של 5 חזרות.
  • רשת1 = כתם אחד קטן  ע"ג התרמיל. רשת 2 = שני כתמים קטנים או כתם אחד גדול.

     רשת 3 = יותר משני כתמים לתרמיל.

  • הערכים באותה דרגת מחלה המלווים באותיות זהות אינם נבדלים, במובהקות של 0.05 (טוקי-קרמר)

בנתוני גרפים 7+8, ניתן לראות שאין השפעה של הטיפולים על אילוח תרמילים ברשת, בהשוואה לתרמילים ללא טיפול. בחלקת נירים נמצאה הפחתת אילוח בטיפול יישום אמוניה אביבי + מירדור, בהשוואה ליישום סתווי + Nviro , לא נמצאה השפעה דומה בחלקת ניר עוז.

גרף מספר 9: ניר עוז, נתוני אילוח תרמילים  בריזוקטוניה, פניציליום (טלרומיצס) ופוזריום.

 גרף 9

  • כל נתון, ממוצע של 5 חזרות.
  • במובהקות של 0.05 (מבחן טוקי-קרמר), לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.

גרף מספר 10: נירים, נתוני אילוח תרמילים  בריזוקטוניה, פניציליום (טלרומיצס) ופוזריום.

 גרף 10

  • כל נתון , ממוצע של 5 חזרות.
  • הערכים באותה מחלה המלווים באותיות זהות אינם נבדלים, במובהקות של 0.05 (טוקי-קרמר)

ריזוקטוניה, פוזריום חדש: אילוח נמוך בשתי חלקות הניסוי, ללא הבדלים בין הטיפולים.

טלרומיצס: אילוח בשתי החלקות, ללא השפעה של הטיפולים.

פוזריום: נמצא אילוח בשתי החלקות, ללא הבדלים בין הטיפולים השונים לביקורת ללא טיפול. נמצאה מגמה של הפחתת אילוח בטיפולי אמוניה ביישום אביבי, כנראה כתוצאה מהתפתחות פיזיולוגית יותר איטית של הצמחים בטיפולים אלו, וכתוצאה מכך פחות תרמילים עם הבשלת יתר, הנוטים להיתקף בפוזריום.

גרף מספר 11: ניר עוז, תרמילים נקיים.

 גרף 11

  • כל נתון, ממוצע של 5 חזרות.
  • במובהקות של 0.05 (מבחן טוקי-קרמר), לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.

גרף מספר 12: נירים, תרמילים נקיים.

 גרף 12

  • כל נתון, ממוצע של 6 חזרות.
  • במובהקות של 0.05 (מבחן טוקי-קרמר), לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים.

בנתוני גרפים 11+12 לא נמצאו הבדלים מובהקים, אך יש טיפולים הבולטים לטובה בשתי חלקות הניסוי: יישום אביבי + מירדור, ויישום סתווי + במס"א ופלסטיק.

סיכום ומסקנות

פרוק מואץ: הבדיקה נעשתה ללא חזרות.  עם זאת, נראה כי יישום אמוניה הקטין פרוק מואץ. הדבר בלט בחלקת ניר עוז ביישום סתווי ואביבי כשבחלקת נירים הייתה השפעה ביישום אביבי וכמעט לא הייתה השפעה ביישום הסתווי. נראה שעיכוב הפרוק המואץ בחלקת ניר עוז היה טוב יותר בשל המרקם החולי.

עשביה: טיפולי אמוניה הסתוויים הפחיתו נביטת עשבי בר רחבי עלים.

התפתחות הגידול: ליישום אמוניה סתוויים לא הייתה השפעה  על נביטה והתפתחות צמחי הבטנים בהשוואה לביקורת ללא טיפול. טיפולי האמוניה האביביים עכבו נביטה והתפתחות של הצמחים ללא הבדל בין טיפול אמוניה לטיפול אמוניה + פלסטיק.

יבול תרמילים: לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית של יישומים סתוויים בהשוואה לביקורת ללא טיפול. יישום אמוניה אביבי הוריד את יבול התרמילים הכללי בהשוואה ליישום אמוניה סתווי. בטיפול אמוניה +פלסטיק באביב הירידה ביבול הייתה מובהקת סטטיסטית בהשוואה לביקורת ללא טיפול.

מחלות:

  • יבללת: לא נמצאה השפעה של הטיפולים על אילוח תרמילים ביבללת. נמצאה מגמה של ירידה באילוח ביישום אמוניה סתווי+ Nviro +פלסטיק. המגמה נמצאה בשתי חלקות הניסוי, ללא מובהקות סטטיסטית.
  • רשת: לא נמצאה השפעה של הטיפולים על אילוח תרמילים ברשת, בהשוואה לתרמילים ללא טיפול. בחלקת נירים נמצאה הפחתת אילוח בטיפול יישום אמוניה אביבי + מירדור, בהשוואה ליישום סתווי + Nviro , לא נמצאה השפעה דומה בחלקת ניר עוז.
  • ריזוקטוניה, פוזריום חדש: אילוח נמוך בשתי חלקות הניסוי, ללא הבדלים בין הטיפולים.
  • טלרומיצס: אילוח בשתי החלקות, ללא השפעה של הטיפולים.
  • פוזריום: נמצא אילוח בשתי החלקות, ללא הבדלים בין הטיפולים השונים לביקורת ללא טיפול. נמצאה מגמה של הפחתת אילוח בטיפולי אמוניה ביישום אביבי, כנראה כתוצאה מהתפתחות פיזיולוגית איטית של הצמחים בטיפולים אלו, וכתוצאה מכך פחות תרמילים עם הבשלת יתר, הנוטים להיתקף בפוזריום.

מסקנות:

בסה"כ הניסויים שנערכו במשך 3 שנים נמצאה מגמה של  הדברת מחלות קרקע שונות באמצעות אמוניה .אולם במבחנים סטטיסטיים מחמירים ההבדלים לא תמיד היו עם מובהקות. המשמעות של הפחתת גורם מחלה והקטנת אוכלוסיות עשביה היא קריטית אם אין אלטרנטיבות המפחיתות את הגורמים לרמה אפסית. החיטוי באמצעות אמוניה תרם באופן מובהק על פירוק מואץ של פורמלין (באופן טוב יותר בקרקעות קלות) והיתרון של פעולה זו יתכן ותאפשר להחזיר את הפורמלין למחזור הגידולים (בדיקות קרקע נוספות יערכו).

בעבר נערכו ניסויים שהראו שלדישון באמוניה מימית הייתה תרומה בהפחתת נמטודות בגידול עגבניות.

המגמה שצריכה להיות בטיפולי קרקע היא לטווח הארוך, הפחתת גורמי מחלה, הפחתת אוכלוסיות עשביה , שיפור תכונות פיזיקליות של הקרקע ע"י תוספת קומפוסט לשיפור קליטה ופירוק של מינרלים.

השילוב של דישון בדשן חנקני יעיל, ביחד עם האפשרות לנצל דישון זה לצורך חיטוי והדברת מחלות בקרקע הוא חיובי וראוי שייבחן ויובא לידי המשתמשים כדי  שיוכלו לבחון ולהיווכח בתוצאות היישום  בשדותיהם  במגוון גידולים וכנגד פגעים שונים.

תודות

  • לגד"שים ניר עוז ונירים על עזרתם בהצבת הניסוי.
  • לחברת "דשנים" ו"ענבר חקלאות" על ההירתמות לפרויקט.
  • לתנובות שדה על מיון הדוגמאות.
  • לצוות המו"פ ביח"מ שסימן וספר, אסף ודגם

בעבודה הזאת בחנו משטרי אשלגן שונים כדי ללמוד את דרישות ההדשייה של עגבניות מאכל גדולות בהקשר ליצור כמות ואיכות יבול מיטביים בגידול בקרקע חולית באזור הבשור.

 

ניסוי

התאמת ממשק דישון לגידול עגבניות גדולות  בקרקע בחממה

מבצעים: מולי זקס1, שלי גנץ1, נירית ברנשטיין2  , אורי מזומן3, סולי אברהם3, ליאנה גנות4 ,  מייקל לופטהאוס4, ומשה ברונר4

1 שה"מ, 2 מכון ולקני, 3דשנים וחומרים כימיים בע"מ 4 מו"פ דרום

מבוא

העגבנייה היא גידול ותיק המתבסס על ממשק דישון אשר פותח בשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 עבור גידול בשטח פתוח והותאם גם לגידול בחול בחממות ובמצעים מנותקים.בסדרת מחקרים בשנים אלו נקבעה עקומת הצריכה של זני העגבניות ששימשו בשנים אלו, ונתונים אלו משמשים את הסקטור היצרני תקופה ארוכה- עד היום. בשנים האחרונות, עם כניסת זנים חדשים של עגבניות, ופיתוח ממשקי גידול חדשים קימת תחושה כי האגרוטכניות הממשקים אשר פותחו בשנות ה- 80 אינם תואמים לממשקי הגידול העכשוויים. בנוסף, תוצאות מחקר בעגבניות צ'רי מראה כי ניתן לחסוך בתשומות חנקן, זרחן ואשלגן בהשוואה לממשקים הנהוגים כיום, ללא פגיעה ביבולים. הזנים החדשים של עגבנית מאכל גדולות הנמצאים היום בשימוש מחייבים בחינה מחדש של ממשק הדישון הנהוג בעגבניות אלו להתאמתו לכמות יבול מכסימלית, לאיכות פרי מיטבית ולחיסכון בתשומות דשן. לפי עקומת צריכה מניסוי קודם ברמת נגב, לעגבנייה דרישה גבוהה לאשלגן כ- 60 עד 70 ק"ג לדונם.

בעבודה הזאת בחנו משטרי אשלגן שונים כדי ללמוד את דרישות ההדשייה של עגבניות מאכל גדולות בהקשר ליצור כמות ואיכות יבול מיטביים בגידול בקרקע חולית באזור הבשור.  קליטת אשלגן על ידי צמחים מושפעת ממספר גורמים. א. לחות הקרקע: לחות קרקע גבוהה בדרך כלל מביאה לזמינות גבוהה יותר של אשלגן. עליה ברטיבות הקרקע מגבירה את תנועת האשלגן ומשפרת זמינות אשלגן לשורשים. מחקרים הראו באופן כללי תגובות לדישון אשלגן בשנים שחונות. ב. אוורור קרקע ורמת החמצן: האוויר הוא הכרחי לנשימת שורשים וקליטת אשלגן. פעילות שורשים וקליטת אשלגן יורדת כאשר הקרקע ברוויה. ג. טמפרטורת הקרקע: פעילות שורשים, תפקודי הצמח, ותהליכים פיסיולוגיים עולים עם עליית טמפרטורת הקרקע. עלייה זו בפעילות פיזיולוגית מביאה לעלייה בקליטת אשלגן. טמפרטורת קרקע אופטימלית לקלטת יסודות הזנה בתחום 26-15.5 מעלות צלסיוס. קליטת אשלגן יורדת בטמפרטורות קרקע נמוכות. בגידול עגבניות חממה, נשאלת השאלה האם אפשר להפחית את ריכוז האשלגן בדישון עקב זמינותו הגבוהה במשטר ההשקיה בטפטוף המקובל בארץ. 

שיטות וחומרים

נבחנההשפעת 4 טיפולי אשלגן (4, 30, 70 ו- 110 ח"מ K  (עם 75 ח"מ N ו- 7 ח"מ P), בתמיסות סופיות עלרקע מי התפלה. ריכוז יסודות ההזנה לפני הדישון במי התפלה היו: סידן 30 ח"מ, מגנזיום 16 ח"מ , כלורידים 40 ח"מ ונתרן 40 ח"מ. בעקבות איכות המים, הוחלט לדשן עם דשן שרית סופר (ללא אשלגן) 4-1-0+6 כאשר יסודות קורט בכלאציה עם EDTA  חוץ מהברזל שכולו בכלאציה עם EDDHSA, ולספק את האשלגן בדשן טוב 0-0-15 על בסיס אשלגן כלורי.  הדשנים הנוזלים יוצרו ושווקו ע"י חברת דשנים וחומרים כימיים בע"מ.  

הזן שלעגבניותגדולות בודדות שנבחן הוא  אננטי, של חברת זרעים גדרה.

הצמחים נשתלו בצמדים, 45 ס"מ בין הצמחים בשורה, צמד שורות לערוגה במרווח  40 ס"מ, ו- 1.8 מטר בין מרכזי  ערוגות.  לכל שורת גידול שלוחת טפטוף כאשר המרווח בין הטפטפות 15 ס"מ, טפטפת דריפנט של חברת נטפים בספיקה של 0.6 ליטר\שעה. כל צמח עוצב לענף בודד בהדליה הולנדית, כמקובל. הניסוי נערך בגידול בקרקע חולית בחממה, במו"פ הבשור, במהלך עונת הגידול 2015-2016 ,בחמש חזרות באקראיות גמורה, בשטח של 600 מ"ר. על מנת לבטל את ההשפעה בין טיפולי הדישון הוצבו שורות גבול בין הטיפולים, במרחק של 1.8 מטר משורת הטיפול הנבדק. לפני השתילה  לא יושם קומפוסט בקרקע. 

תאריך השתילה 21.09.2015. ההשקיה הייתה זהה לכל הטיפולים, בתמיסות סופיות לפי טיפולי האשלגן. הטיפולים התחילו בתחילת דצמבר בגלל תקלת דשן בתחילת הניסוי בה כל הטיפולים דושנו בטעות באשלגן.
היבול של כל טיפול וחזרה נקטף בנפרד נשקל ומויין למאפיני גודל לאורך כל תקופת הנסוי. תכונות של איכות הפרי לאחר הקטיף נבחנו מספר פעמים במהלך עונת הגידול.
5 פעמים במהלך עונת הגידול הצמחים נדגמו לבדיקת התפתחות מורפולוגית. נבדק גובה הצמחים, משקל טרי של העלים, גבעול ופרי, כל אחד בנפרד.

הטיפולים:

הזנה בתמיסות סופיות מדשנים נוזלים (שרית סופר וטוב) של חברת דשנים וחומרים כימיים לפי הריכוזים בטבלה 1 . ריכוזי הכלורידים עלו בעקבות הגברת ריכוזי האשלגן, כמו כן גם עלה ה- EC  של התמיסות הסופיות (מי טפטפת). לטיפול ללא תוספת דשן טוב (אשלגן כלורי נוזלי) נמצא ריכוז נמוך של אשלגן של 4.3 ח"מ. יתר יסודות הזנה נשמרו יציבים בכל הטיפולים. 

 

112233

טבלה 1: ריכוזים של יסודות הזנה במי טפטפת בכל הטיפולים

התוצאות:

יבול עגבניות גדולות היה דומה בכל הטיפולים, כ- 25 טון לדונם (איור 1). לא היו שינויים מובהקים בין הטיפולים ביחס ל: יבול ראוי לשיווק ומשקל ממוצע של פרי (טבלה 1)

 

טיפול יבול משווק ממוצע טון לדונם משקל פרי בודד (גרם)
דישון 4.1.0 25.4 (1.29) 191.38 (2.6)
דישון 4.1.2 24.78 (1.05) 191.02 (5.9)
דישון 4.1.4 25.97 (0.95) 182.74 (4.46)
דישון 4.1.8 24.95 (0.54) 185.21 (3.17)

טבלה 2: יבול ראוי לשיווק ומשקל ממוצע של פרי לכל הטיפולים. שגיאת התקן מוצגת בסוגריים.

445566

איור 1: יבול משווק מצטבר של עגבניות מהזן אננטי  לפי קטיפים במשך הניסוי לפי טיפולי האשלגן.

איור 2 מציג את היבול לפי חודשים בכל הטיפולים. בחודש הראשון לקטיף היבול בטיפול ללא אשלגן הנמוך ביותר, באופן מובהק רק מטפול 4:1:4. 

 

778899

איור 2: יבול לפי חודשים בכל הטיפולים

איכות הפרי נבדקה לגודל פרי ואיבוד משקל, מוצקות וגמישות:

משקל פרי - לא נמצא  שינוי מובהק בין הטיפולים ביחס לאיכות הפרי – איבוד משקל  לאחר קטיף (איור 3א).

מוצקות – לא הושפעה מטיפולי הדישון (איור 3ב).

גמישות -  גם היא לא הושפעה מטיפולי הדישון. בולט במיוחד הטיפול ללא אשלגן, שלא השפיע על אחוז הפרי הגמיש.

 

111222333

איור 3: א. משקל פרי לפני ואחרי אחסון ו- ב. % מוצקים ו- % גמישים לאחר אחסון בכל הטיפולים. 

גובה הצמחים בכל הטיפולים היה דומה במהלך הניסוי (איור 4). גם משקל טרי של הגבעול, עלווה ופרי  היה דומה (איורים 5 ו-6) .  לא הובחנו סימנים ויזואליים כלשהם, בצמחים בכל הטיפולים שנבדקו.

111122223333

 

 123456789

 

 987654321

 

איור 6: משקל עלווה ופרי בימים ספציפיים בדיגום הרסני של צמחים מכל הטיפולים.

 

עגבניות

 

 

איור 7: ריכוז האשלגן בקלציום כלוריד בקרקע לאורך הניסוי.

 

דיון בתוצאות

 

כצפוי, ריכוז ה- K  בקרקע (איור 7) עלה עם העלייה ברמת הדישון האשלגני וברב הטיפולים ירד עם הזמן עקב קליטת האשלגן מהקרקע בצמח. אולם,  לא ניכרה השפעה לטיפולי האשלגן על ההתפתחות המורפולוגית של הצמחים,  כמות היבול ואיכות הפרי לאחר הקטיף.  טיפולי האשלגן לא השפיעו על משקל העלווה והגבעול (איורים 5 ו- 6), גובה הצמח (איור 4), כמות היבול הכללי ואחוז היבול המסחרי לצמח.(איור 1).  לא ניכרו השפעות גם על איכות הפרי לאחר הקטיף,  כדוגמת צבע הפרי ומוצקות (איור 3). 

 

חוסר ההשפעה של כמויות אשלגן עולות על התפתחות הצמח, היבול ואיכות הפרי לאחר הקטיף מדגימה כי רמת הדישון הנמוכה ביותר שיושמה 4.5 ח"מ  הייתה מספקת לגדילה ויבול אופטימליים,  ורמת הדישון הגבוהה ביותר שיושמה, 108 ח"מ,  הייתה מתחת לסף הרעילות. תוצאות אנליזות אשלגן בקרקע במהלך עונת הגידול,  המציגות ירידה בריכוז האשלגן במהלך העונה בכל הטיפולים, למעת הטיפול של דישון אשלגן גבוה (108 ח"מ) מציעות כי רמת האשלגן בקרקע מספיקה לתמוך בגידול והנבה מיטביים,  כאשר ריכוז האשלגן החליף בקרקע בתחילת העונה הוא בטווח של 1120-180  מ"ג/ק"ג (איור 7).  בדישון של כ- 100 ח"מ אשלגן הייתה עליה של ריכוז האשלגן בקרקע מחודש מרץ עד לחודש מאי, שמראה על דישון יותר גבוה מהצריכה. בדישון של 70 ח"מ אשלגן הריכוז בקרקע היה קבוע עד לחודש האחרון של הגידול, ואז חלה ירידה חדה בריכוז האשלגן במצוי בקלציום כלוריד, בקרקע.  במשך הגידול הטיפולים קבלו כ- 600 מ"מ מים, ומחודש דצמבר הם קבלו כ- 500 מ"מ. סה"כ אשלגן מחודש דצמבר עד סוף הניסוי בתחילת מאי, לפי הטיפולים הצמחים דושנו ב- 2.25 ק"ג, 14.5 ק"ג, 35 ק"ג ו- 54 ק"ג אשלגן בהתאם.  ההנחה שלנו שבתחילת הניסוי עד חודש דצמבר, כל הטיפולים קבלו כ- 10 ק"ג אשלגן. אף על פי שלפי עבודות קודמות צריכת הצמחים בדונם היא כ- 60 ק"ג אשלגן, ורק הטיפול גבוה ביותר סיפק את כמות זה, לא נבחן מחסור באשלגן באף טיפול.  ההשערה שלנו היא במשטר השקיה בטפטוף, כאשר הזמינות של המים ודשנים גבוה בהשקיה יומית, גם בדישון בריכוז נמוך של אשלגן, זמינות האשלגן בקרקע גבוה ומספקת את האשלגן הנדרשת בצמח. 

 

סיכום ומסקנות

 

המסקנה הברורה העולה מניסוי זה שניתן להשתמש באשלגן כלורי כמקור אשלגן בחממת עגבניות בקרקע חולית, כאשר מי ההשקיה הינם מים מותפלים או אם ריכוז הכלורידים כ- 50 ח"מ.  הגענו לרמה של מעל 150 ח"מ כלורידים ללא כל סימני פגיעה.  

לא נמצאה השפעה של טיפולי הדישון על רמת היבול הכללי לעונה למעט בקטיף הראשון שבו היבול הגבוה ביותר הושג בחלקה שדושנה ב 70 ח"מ אשלגן  (85 ח"מ K20) במובהק לעומת חלקת הביקורת שלא דושנה באשלגן.  

כאשר ריכוז האשלגן החליף בקרקע בתחילת העונה הוא בטווח של 1120-180  מ"ג/ק"ג ורמת האשלגן הזמין בקרקע אינה יורדת מ 60 מ"ג / ק"ג בשיטת המיצוי של קלציום כלוריד, כנראה שניתן לדשן בריכוזי אשלגן נמוכים מהמומלץ עד כה. כנראה  שבמשטר השקיה יומי בטפטוף, כאשר הזמינות של המים ודשנים גבוהה, גם בדישון בריכוז נמוך של אשלגן, בטווח של 30-70 ח"מ, זמינות האשלגן בקרקע גבוהה ומספקת את האשלגן הנדרשת בצמח. בטיפולי האשלגן הנמוכים  נרשמה ירידה תלולה בריכוזו בקרקע, דבר המעיד על צריכת אשלגן  גדולה בצמח. בטיפול האשלגן הגבוה קימת עלייה בריכוזו בקרקע לאורך תקופת בגידול והמעידה על רמה עודפת.

יש בכוונותינו לחזור על ניסוי זה על מנת לאשש את תוצאות הממצאים שהתקבלו. 

סקר ספרות:

Adams P., Davies J. N., Winsor G. W. 1978. Effect of nitrogen, potassium and magnesium on the quality and chemical composition of tomatoes grown in peat. J. Hort. Sci. 53:115-122.

Bar-Yosef B., Rosenberg R. 1988. Response of corn and tomato plants to fluorine concentration in solution culture. Agron J. 80:173-177. 

Bar-Yosef B., Sagiv B. 1982a. Response of tomatoes to N and water applied via a trickle irrigation system. I. Nitrogen. Agron J. 74:633-637. 

Bar-Yosef B., Sagiv B. 1982b. Response of tomatoes to N and water applied via a trickle irrigation system. II. Water. Agron. J. 74:637-639. 

Bar-Yosef B., Stammers C., Sagiv B. 1980. Growth of trickle-irrigated tomato as related to rooting volume and uptake of N and water. Agron. J. 72:815-822. 

Bernstein N., Shoresh M., Xu Y., Huang B. 2010. Involvement of the plant antioxidative response in the differential growth sensitivity to salinity of leaves vs. roots during cell development. Free Radical Bio. Med. 94: 1161-1171. 

Bidari, B. I., Hebsur, N. S. 2011. Potassium in relation to yield and quality of selected vegetable crops. Karnataka Journal of Agricultural Sciences, 24(1).

Britto, D. T and H. J. Kronzucker 2008. Cellular mechanisms of potassium transport in plants, Blackwell Synergy. 

Bruns H. A., Ebelhar M. W 2006 Nutrient uptake of maize affected by nitrogen and potassium fertility in a humid subtropical environment. Commun Soil Sci. Plant Anal. 37: 275–293.

Coale F. J., Grove J. H. 1990. Root distribution and shoot development in no-till full season and double-crop soybean. Agron. J 82: 606–612.

Çolpan E., Zengin M., Özbahçe A. 2013. The effect of potassium on yield and fruit quality components of stick tomato. Hort. Environ. Biotechnol. 54:20-28.

Dorais M. S., Papadoulos A. P., Gosselin A. 2001. Greenhouse tomato fruit quality. Hortic. Rev. 26:262-319.

Ebelhar S. A., Varsa E. C. 2000. Tillage and potassium placement effects on potassium utilization by corn and soybean. Commun Soil Sci. Plant Anal 31: 11–14.

Fageria N. K. 1976. Influence of potassium concentration on growth and potassium uptake by rice plants. Plant and Soil, 44(3), 567-573.

Ganz S., Ilani S., Askira Y. 2012. Cultivation of summer tomatoes in greenhouses. Shaham (Agricultural advisory service), ministry of agriculture and rural development (In Hebrew).

Gormely, T. R. and M.J. Mayer. 1990. Tomato fruit quality: an inter- disciplinary approach. Prof. Hort. 4:107-112.

Hariprakasha Rao, M. and Subramanian, T. R., 1991, Effect of potassium application on the yield and content of K, Ca and Mg in cabbage, okra, tomato and beetroot. J. Potash Res., 7 (3), 190-197.

Hartz T. K., Miyao E. M., Mullen R. J., Cahn M.D. 2001. Potassium fertilization effects on processing tomato yield and fruit quality. Proc. 7th IS on Processing Tomato. Hartz T.K (Ed.). Acta Hortic. (ISHS) 542:127-133.

Heckman J. R., Kamprath E. J. 1992. Potassium accumulation and corn yield related to potassium fertilizer rate and placement. Soil Sci. 56: 141–148.

Hobson G. E., Davies J. N. 1971. The tomato. The biochemistry of fruits and their products. Hulme, A.C ed. Academic Press, London. 2:437-482.

Jakobsen S. T. 1993. Interaction between plant nutrients. III Antagonism between Potassium, Magnesium and Calcium. Acta. Agric. Scand. 43:1-5. 

Javaria S., Khan, M. Q., Rahman, H. U., & Bakhsh, I. 2012. Response of tomato (Lycopersicon esculentum) yield and post-harvest life to potash levels. Sarhad J. Agric, 28(2), 227-235.

Lichtenthaler H. K, Wellburn A. R. 1983. Determinations of total carotenoids and chlorophylls a and b of leaf extracts in different solvents. Biochem. Soc. T. 11:591-592. 

Lichter A., Guzev L., Dvir O., Farber I., Danshin A., Pressman E., Ganz S., Beno-Moualem D. 2006. Seasonal changes in the abscission site in bunch tomatoes and differential response to i-methylcyclopropene. Postharvest Biol.Tec. 40:48-55.

Lindhauer, M. G., H. E. Haeder, and H. Beringer. 1990. Osmotic potentials and solute concentrations in sugar beet plants cultivated with varying potassium/sodium ratios. Z. Pflanzenemahr. Bodenk. 153:25-32.

Lingle J. C., Lorenz O. A. 1969. Potassium nutrition of tomatoes. J Am. Soc. Hort. Sci. 94:679-683.

Mallarino A. P., Bordoli J. M., Borges R (1999) Phosphorus and potassium placement effects on early growth and nutrient uptake of no-till corn and relationships with grain yield. Agron J 91: 37–45.

Malvi, U. R. 2011. Interaction of micronutrients with major nutrients with special reference to potassium. Karnataka Journal of Agricultural Sciences, 24(1).

Marschner H. 2012 (3rd Ed.). Mineral nutrition of higher plants. Academic Press, London. 

Martin H. W., Liebhardt W. C. 1994. Tomato response to long-term potassium and lime application on a sandy utisol high in non-exchangeable potassium. J. Plant. Nutr. 17:1751-1768.

Mäser, P., Gierth, M., & Schroeder, J. I. (2002). Molecular mechanisms of potassium and sodium uptake in plants. Plant and soil, 247(1), 43-54.

Munson R. D. 1985. Potassium in agriculture. ASA-CSSA-SSA, Madison, Wisconsin, USA.

Naika, Shankara, Joep van Lidt de Jeude, Marja de Goffau, Martin Hilmi, and Barbara van Dam. 2005. Cultivation of tomato. Didigrafi Publishing. Netherlands. 

Neves P, Beatriz G, Bernstein N. 2005. Salinity-induced changes in the nutritional status of expanding cells may impact leaf growth inhibition in maize. Funct. Plant Biol. 32. 2:141-152. 

Obayomi O. A. 2014. The effect of potassium on agronomic and physiological traits of new varieties of cherry and table tomatoes. Thesis is submitted to the Robert H. Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment for the MSc in Plant Sciences.

Pal D. K., Srivastava P., Durge S. L., Bhattacharyya T. 2001. Role of weathering of fine-grained micas in potassium management of Indian soils. App. Clay Sci. 20:39-52.

 Picha D. H. and Hall C. B. 1982. Effects of potassium fertilization and season on fresh mark et tomato quality characters. HortScience 17:634-635.

Regev A. 2011. Israel's agriculture at a glance: In Israel's agriculture. The Israel export and international co-operation institute. Ministry of agriculture and rural development. pp. 8. 

Shoresh M, Spivak M, Bernstein N. 2011. Involvement of calcium-mediated effects on ROS metabolism in regulation of growth improvement under salinity. Free Radical Bio. Med. 51:1221-34. 

Smith, G. S. and C. J. Clark. 1984. No boron, but plenty of potash. New Zealand Kiwifruit J. August 1984, p. 18. Smith, G. S., C. J. Clark, and J. G. Buwalda. 1985. K deficiency of kiwifruit. Proc. R Hort. Conf. p. 13-16.

Szczerba M. W., Britto D. T., Kronzucker H. J. 2009. Review K+ transport in plants: physiology and molecular biology. J. Plant Physiol. 165:447-466. 

Trudel M. J., & Ozbun, J. L. 1971. Influence of potassium carotenoid content of tomato fruit. Amer Soc Hort Sci J. 

Véry, A., and Sentenac H. 2003. Molecular mechanisms and regulation of K+ transport in higher plants. Annual Review of Plant Biology 54: 575–603.

Wang Y., Wu W. 2013. Potassium transport and signaling in higher plants. Annu. Rev. Plant Biol. 64:45-476.

Xiaoyu L., Chusheng M., Jixiang L., Ying W., Xiujun L. 2013. Effect of alkaline potassium and sodium salts on growth, photosynthesis, ion absorption and solutes synthesis of wheat seedling. Expl. Agric Cambridge University press. pp. 1-14.

Yurtseven E., Kesmez G. D., Unlukara A. 2005. The effect of water salinity and potassium levels on yield, fruit quality and water consumption of native central Antolian tomato species (Lycopersicon esculentum). Agr. Water Manage. 78:128-135.

 

דיון בתוצאות

כצפוי, ריכוז ה- K  בקרקע (איור 7) עלה עם העלייה ברמת הדישון האשלגני וברב הטיפולים ירד עם הזמן עקב קליטת האשלגן מהקרקע בצמח.  אולם,  לא ניכרה השפעה לטיפולי האשלגן על ההתפתחות המורפולוגית של הצמחים,  כמות היבול ואיכות הפרי לאחר הקטיף.  טיפולי האשלגן לא השפיעו על משקל העלווה והגבעול (איורים 5 ו- 6), גובה הצמח (איור 4), כמות היבול הכללי ואחוז היבול המסחרי לצמח.(איור 1).  לא ניכרו השפעות גם על איכות הפרי לאחר הקטיף,  כדוגמת צבע הפרי ומוצקות (איור 3).

חוסר ההשפעה של כמויות אשלגן עולות על התפתחות הצמח, היבול ואיכות הפרי לאחר הקטיף מדגימה כי רמת הדישון הנמוכה ביותר שיושמה 4.5 ח"מ  הייתה מספקת לגדילה ויבול אופטימליים,  ורמת הדישון הגבוהה ביותר שיושמה, 108 ח"מ,  הייתה מתחת לסף הרעילות. תוצאות אנליזות אשלגן בקרקע במהלך עונת הגידול,  המציגות ירידה בריכוז האשלגן במהלך העונה בכל הטיפולים, למעת הטיפול של דישון אשלגן גבוה (108 ח"מ) מציעות כי רמת האשלגן בקרקע מספיקה לתמוך בגידול והנבה מיטביים,  כאשר ריכוז האשלגן החליף בקרקע בתחילת העונה הוא בטווח של 1120-180  מ"ג/ק"ג (איור 7).  בדישון של כ- 100 ח"מ אשלגן הייתה עליה של ריכוז האשלגן בקרקע מחודש מרץ עד לחודש מאי, שמראה על דישון יותר גבוה מהצריכה. בדישון של 70 ח"מ אשלגן הריכוז בקרקע היה קבוע עד לחודש האחרון של הגידול, ואז חלה ירידה חדה בריכוז האשלגן במצוי בקלציום כלוריד, בקרקע.  במשך הגידול הטיפולים קבלו כ- 600 מ"מ מים, ומחודש דצמבר הם קבלו כ- 500 מ"מ. סה"כ אשלגן מחודש דצמבר עד סוף הניסוי בתחילת מאי, לפי הטיפולים הצמחים דושנו ב- 2.25 ק"ג, 14.5 ק"ג, 35 ק"ג ו- 54 ק"ג אשלגן בהתאם.  ההנחה שלנו שבתחילת הניסוי עד חודש דצמבר, כל הטיפולים קבלו כ- 10 ק"ג אשלגן. אף על פי שלפי עבודות קודמות צריכת הצמחים בדונם היא כ- 60 ק"ג אשלגן, ורק הטיפול גבוה ביותר סיפק את כמות זה, לא נבחן מחסור באשלגן באף טיפול.  ההשערה שלנו היא במשטר השקיה בטפטוף, כאשר הזמינות של המים ודשנים גבוה בהשקיה יומית, גם בדישון בריכוז נמוך של אשלגן, זמינות האשלגן בקרקע גבוה ומספקת את האשלגן הנדרשת בצמח.

סיכום ומסקנות

         המסקנה הברורה העולה מניסוי זה שניתן להשתמש באשלגן כלורי כמקור אשלגן בחממת עגבניות בקרקע חולית, כאשר מי ההשקיה הינם מים מותפלים או אם ריכוז הכלורידים כ- 50 ח"מ.  הגענו לרמה של מעל 150 ח"מ כלורידים ללא כל סימני פגיעה. 

         לא נמצאה השפעה של טיפולי הדישון על רמת היבול הכללי לעונה למעט בקטיף הראשון שבו היבול הגבוה ביותר הושג בחלקה שדושנה ב 70 ח"מ אשלגן  (85 ח"מ K20) במובהק לעומת חלקת הביקורת שלא דושנה באשלגן.  

         כאשר ריכוז האשלגן החליף בקרקע בתחילת העונה הוא בטווח של 1120-180  מ"ג/ק"ג ורמת האשלגן הזמין בקרקע אינה יורדת מ 60 מ"ג / ק"ג בשיטת המיצוי של קלציום כלוריד, כנראה שניתן לדשן בריכוזי אשלגן נמוכים מהמומלץ עד כה. כנראה  שבמשטר השקיה יומי בטפטוף, כאשר הזמינות של המים ודשנים גבוהה, גם בדישון בריכוז נמוך של אשלגן, בטווח של 30-70 ח"מ, זמינות האשלגן בקרקע גבוהה ומספקת את האשלגן הנדרשת בצמח. בטיפולי האשלגן הנמוכים  נרשמה ירידה תלולה בריכוזו בקרקע, דבר המעיד על צריכת אשלגן  גדולה בצמח. בטיפול האשלגן הגבוה קימת עלייה בריכוזו בקרקע לאורך תקופת בגידול והמעידה על רמה עודפת.

         יש בכוונותינו לחזור על ניסוי זה על מנת לאשש את תוצאות הממצאים שהתקבלו. 

הניסוי: דישון ראש בחיטה צעירה – בחינת בטיחות שילוב ק"ע עם תמיסות דשן

מטרת הניסוי: מציאת שילובים של קוטלי עשבים+ תמיסת דשן, שיהיו בטוחים לחיטה צעירה (3-5 עלים), מעבר לאלו שברישוי בתוית.

 

 

ניסוי

דישון ראש בחיטה צעירה – בחינת בטיחות שילוב ק"ע עם תמיסות דשן

נירעם 2016

מבצעים: עידן ועוזי מגידולי שדה נגב, ליאור פלד מדשנים, כיל, חיים ותומר מלוכסמבורג, אייל וגיא מחברת תרסיס, לילך זיגר משה"ם, שלמה מיזליץ מגד"ש נירעם.

מבוא-

הצורך בדישון ראש מוקדם בחיטה קיים בד"כ בחורפים בהם נובמבר-דצמבר  גשומים מאד ואז יש שטיפה של רוב החנקות מתחת לעומק בית  השורשים של החיטה הצעירה (עד 6 עלים).

זהו מצב מעט מתסכל עבור המגדלים, אשר למרות דישוני היסוד צריכים להוסיף חנקן שוב כבר בתחילת עונת הגידול.

במקרים רבים שלב של דישון ראש מוקדם יהיה בשלב הדברת העשבים (3-5 עלים) ולכן הגיוני וכדאי לשלב במהלך ריסוס תמיסת דשן את קוטלי העשבים.

ישנם מעט תכשירי ק"ע המורשים ליישום עם תמיסות הדשן, ועוד מעט יותר ק"ע משולבים המורשים לריסוס עם דשן.  קיים מחסור בידע אילו שילובים ק"ע נוספים ניתן להשתמש בערבוב עם תמיסות הדשן.  חקלאים מרססים כמעט בכל שנה שילובים עם דשן, ללא רישוי ועם סיכון מסוים לפגיעה בחיטה.

בניסוי זה ריססנו 2 תמיסות הדשן המקובלות - אוראן 32% ואוריאה 20%, בשילוב עם מספר קוטלי עשבים העיקריים בשימוש ובשילובים שונים.

הניסוי בוצע בשדות נירעם – חיטה צעירה (4 עלים).  שותפים עיקריים בניסוי חברת דשנים כי"ל, וחברות ההדברה לוכסמבורג ותרסיס.

כל הטיפולים רוססו בכ 4.5 יח' חנקן (נפח תרסיס בהתאמה לסוג הדשן).

ביצענו בניסוי 2 הערכות בטיחות למצב עלוות החיטה (בהפרש של שבועיים), בנוסף קצרנו יבול גרגרים.

המשק ביצע כשבועיים לאחר הריסוס שלנו דישון ראש (ע"י מטוס) באוריאה מוצקה, גם על שטח הניסוי. מהלך זה יתכן וגרם ל'עודפי חנקן' ופגיעה מסוימת ביבול לעומת הביקורת (ללא ריסוס דשן).

רוב השילובים בניסוי היו בטוחים עבור החיטה. השילובים שהיו בבטיחות נמוכה יוגדרו כ-"לא מומלצים ליישום".

הופתענו מהתוצאות בכך שתכשירים מסוימים מגיבים באופן שונה לגמרי עם כ"א מהדשנים.

הניסוי היה לבטיחות ולא נבחנה ההשפעה בהדברת העשבים. ידוע עד היום שתוספת דשן לריסוס ק"ע משפרת את הדברת רחבי העלים.

מטרת הניסוי-

מציאת שילובים של קוטלי עשבים+ תמיסת דשן, שיהיו בטוחים לחיטה צעירה (3-5 עלים), מעבר לאלו שברישוי בתוית.

מהלך הניסוי-

החלקה: נירעם 53, כרב מללי, זן: רותם, הצצה ב- 5/12.

ביצוע הריסוסים: 5/1/2016, 10:00. גיל החיטה 4 עלים, קרקע רטובה.

מרססי גב- 2 מ' *10מ' לחזרה.  בוצע ע"י: אייל מתרסיס (אוריאה), תומר מלוקסמבורג (אוראן).

4.5 יח' חנקן בריסוס: אוראן 32%, 15 ל'\ד' בדיזות קונג'ט (לנפח נמוך), אוריאה 21%, 20 ל'\ד',  בדיזות טיג'ט.

גשם להצנעת הדשן: בתאריך ה 7/1 בלילה ירדגשם (2.5 יממות לאחר ריסוס).

חורף 2015/16  גשום מאד בנגב - בנירעם כ-600 מ"מ!!

תוצאות:

ביצענו (כל המעורבים בניסוי) 2 הערכות לבטיחות עלוות החיטה: 

הערכה: 0-5: 0 = בטוח, ללא צריבה, 5 = לא בטוח, קטילת חיטה.

6666666

7777777

שילובי ק"ע עם תמיסת אוריאה היו עדינים יותר לעלוות החיטה מלבד הטיפול: אוריאה+אורורה+דופלוזן שהיה מעט צורבני כשבוע לאחר הריסוס. גם טיפול זה נראה כיחסית בטוח לעומת רוב הטיפולים עם האוראן. 

טיפול האוראן היו צורבניים משמעותית לעומת טיפולי האוריאה, אולם לאחר 15 יום ניתן לומר שרובם נראו כבטוחים לחיטה. שילובים של אוראן עם דרבי+ברומינל, דרבי+דופלוזן גורמים לצריבה ממושכת ולא רצויה. יש לציין שבניסוי נכללו מספר שילובי ק"ע עם התכשיר קלסיקו (אינו מורשה בישראל ב-216) עם אוריאה. שילובים אלו היו מהבטוחים ביותר הן מבחינת הצריבה לעלוות החיטה והן מהבחינה שלא נגרמה פחיתת יבול גרגרים.

תמונות (כשבוע לאחר הריסוס):

999

1000

 

תוצאות יבול גרגירים מול הערכת בטיחות לעלווה:

7777777

טיפול ה"היקש" הניב את היבול הגבוה ביותר, כנראה עקב העובדה שטיפולי הדישון יצרו מצב של עודף חנקן (עקב תוספת דישון הראש המשקית).

מובהקות סטטיסטית (במבחן סטודנט בלבד) ביבולי הגרגרים בין הטיפולים, קיימת רק בין טיפול ההיקש לטיפולים: אוראן+דרבי+ברומינל, אוראן+דרבי+ברומינל+טופגן, ואוריאה+אורורה+דופלוזן

אלו הטיפולים שגם גרמו לנזק החמור ביותר לעלוות החיטה.

הטיפולים בצבע אדום הם הפיטוטוקסים ביותר ואין להשתמש בהם.

סיכום:

בניסוי זה הרחבנו את הידע בנושא דישון ראש עלוותי בחיטה, בריסוס דשן + ק"ע. מצאנו מספר טיפולי הדברת עשבים+דשן, אשר יכולים להיות משמעותיים למגדלים בעת הצורך. מתוצאות ומסקנות ניסוי זה נרחיב את דפון הדברת העשבים בחיטה, בפרק "שילוב ק"ע עם תמיסות דשן".

יש לציין שתוספת ששילובים אלו לדפון הם אינם בתוית ובאחריות המגדל בלבד.

 

נספח:

לדפון הדברת העשבים בחיטה:

88888888888888

סיכם: עידן ריצ'קר

גידול תפוחי אדמה בעונת הסתיו בנגב המערבי צורך כ–35 יחידות חנקן לעונת גידול, בגידול תפוח אדמה זעיר נדרשים כ-30 יחידות חנקן. ישנם מספר חלופות אפשריות לדישון חנקני בהשקיה (הדשייה) הנבדלים ביניהם במחיר היחידה ובזמינות ויעילות צורות החנקן השונות.

השחיקה בהכנסה מהגידול מביאה את המגדל לחפש את האלטרנטיבה לדישון חנקני הזולה ביותר בשוק. תשומת הדישון החנקני מהווה כ – 5% מעלות הגידול.חיסכון ב - 1 ₪ בעלות יחידת חנקן משאיר "בכיס"  כ- 35 ₪ לכל דונם, במונחים של משקים גדולים מדובר בחיסכון של עשרות אלפי שקלים.

אך האם באמת יש חיסכון בדשני חנקן זולים?!



תצפית

דישון חנקני בתפוחי אדמה

סתיו, הנגב המערבי

מבצע: סולי אברהם, אגרונום נגב מערבי וחבל הבשור, כיל דשנים

צוות גד"ש, שכ"ן

רקע

גידול תפוחי אדמה בעונת הסתיו בנגב המערבי צורך כ–35 יחידות חנקן לעונת גידול, בגידול תפוח אדמה זעיר נדרשים כ-30 יחידות חנקן.

ישנם מספר חלופות אפשריות לדישון חנקני בהשקיה (הדשייה) הנבדלים ביניהם במחיר היחידה ובזמינות ויעילות צורות החנקן השונות.

השחיקה בהכנסה מהגידול מביאה את המגדל לחפש את האלטרנטיבה לדישון חנקני הזולה ביותר בשוק.

תשומת הדישון החנקני מהווה כ – 5% מעלות הגידול.חיסכון ב - 1 ₪ בעלות יחידת חנקן משאיר "בכיס"  כ- 35 ₪ לכל דונם, במונחים של משקים גדולים מדובר בחיסכון של עשרות אלפי שקלים.

אך האם באמת יש חיסכון בדשני חנקן זולים?!

סוגי דשנים חנקניים שנמצאים בשימוש להדשייה דרך מערכות ההשקייה:

אמון חנקתי נוזלי- 21% בקיץ ו18% בחורף- מכיל  חצי חנקן אמוניאקלי וחצי חנקן חנקתי.

תמיסת אוריאה- 21% - מכיל חנקן אמידי (אוריאה) בלבד.

אוראן-32%- מכיל חצי חנקן כאוריאה(אמיד) וחציו מאמון חנקתי.

מאפייני סוגי דשנים חנקניים שנבדקו בתצפית

תמיסת אוריאה:

  • חנקן אמידי, נוסחה כימית: CO(NH2)2.
  • החנקן האמידי לא זמין לצמח, הופך בקרקע לאמון – NH4 ובהמשך הופך לחנקה NO3, שתי המולקולות האלו זמינות לצמח.
  • באוריאה יש תכולת ביורט של מעל 1% –ביורט הינה  צמדי מולקולות של אוריאה שנוצרת בזמן ייצור האוריאה ונחשבת כחומר רעיל הגורם לעיכוב צימוח ואף להרעלת צמחים.
  • המעבר לאמון הוא מהיר (שעות ספורות), וקורה גם בטמפ' נמוכות. (ראה גרף 1).
  • המעבר מאמון לחנקה איטי בטמפ' נמוכות.(ראה גרף 1).
  • האוריאה נשטפת עם המים ומתפרסת על כל חתך ההרטבה.(יתרון וחיסרון).

אמון חנקתי:

  • מורכב מאמון NH4 ומחנקה NO3, ביחס 50:50.
  • נוסחה כימית NH4NO3.
  • מהווה 50% חנקן זמין – NO3, ו 50% חנקן אמוניאקלי NH4
  • בריכוז חורפי 18 % חנקן.

11111

גרף 1- שינויים בצורות החנקן  בקרקע לאחר יישום אוריאה בטמפרטורות שונות

תיאור התצפית

במהלך סתיו 2014-15, נבחרה חלקה עם שני מחלקים כך שאפשר יהיה להשקות טקטים נפרדים בדשנים שונים : תמיסת אוריאה ואמון חנקתי 18%.

זן : אקסקויזה.

תאריך זריעה:07.11.14.

ימי גידול: 84.

יחידות חנקן לדונם: 32.

מים: 266 קוב/ד'.

יבול: 3.24 טון/ד'.

לפני ובמהלך הגידול דגמנו קרקע ופטוטרות.

בסוף הגידול דגימת קרקע ויבול.

החלקה קיבלה 500 ק"ג/ד' כופתיות ביסוד.

22222

33333

44444

5

 

סיכום

בשני העומקים ניתן לראות שרמת חנקן אמוניאקלי, N-NH4, ממקור אמון חנקתי גבוהה מזו של תמיסת האוריאה.

 בשני העומקים ניתן לראות שרמת חנקן חנקתי- N-NO3, ממקור תמיסת האוריאה גבוה מזו של האמון החנקתי.

N-NO3 , נמצא תמיד ברמה נמוכה בשני סוגי הדשן, ברמה נמוכה יותר בטיפול האמון החנקתי. מעידה כנראה על הצריכה של הצמח.

העובדה שרמת חנקן חנקתי נמוכה יותר בדישון באמון חנקתי יכולה להצביע על עדיפות של הצמחים לקלוט חנקה.

קליטת חנקה נותנת יתרון של מניעת תחרות בקליטת אשלגן שחשובה להתפתחות הפקעות וחיסכון בהובלת סוכרים לשורש מהנוף.

הדישון הרצוף בדשן המכיל אמון וחנקה נראה כיתרון באספקת חנקה זמינה מיד ואמון הנקשר לקרקע והופך עם הזמן לחנקה או נקלט כפי שהוא.

נראה כי זמינות החנקן בתמיסת האוריאה הינה סוג של עיכוב, רמות נמוכות של אמון וחנקה ככל הנראה מעידות על כך שהאוריאה עדיין בתהליך של מעבר לאמון ולאחר מכן לחנקה.

היבול בדישון עם אמון חנקתי גבוה ב10% מזה של תמיסת האוריאה. אין שוני משמעותי במספר הפקעות בין שני הדישונים. תוצאה זו מעידה כנראה  על זמינות טובה יותר של האמון החנקתי שהביאה לצימוח טוב וצבירת יבול מהירה יותר.

ראוי לציין שבמהלך הגידול לא נראה הבדל בנוף בין שני הטיפולים.

בשורה התחתונה, קבלנו תוספת של 300 ק"ג בזן אקסויזה מול חיסכון של 35 ₪, בשימוש בחנקן מתמיסת אוריאה. בעונה עם מחירים טובים מדובר בהכנסה נוספת של כ- 400 ₪ לעומת חיסכון ב- 35 ₪.

כיוונים להמשך

  • חזרה על התצפית במתכונת של ניסוי.
  • בדיקות קרקע יותר צפופות בכדי לראות את המגמות בתכולת והרכב הדשנים בקרקע. בכל בדיקה לבדוק גם עומק 40-60.
  • מבחן בכמה משקים, ברמה של טקטים שלמים.
  • בחינה של הורדת יחידות חנקן באמון חנקתי בגלל יעילות הדישון הטובה יותר

תודות

תודה רבה לגד"ש שכ"ן שנתן את הבמה לתצפית, לאיתן וג'ים – מגדל התפ"א ונחשי שני שעזרו בדיגום וניתוח התוצאות.

                                      

דישון וגידול יבול החיטה בישראל מתבצע בעונת החורף ונחשב כגידול בתנאי בעל. החיטה נזרעת על חלקות שלחין ובעל; ביניהן קיימת שונות גדולה מאוד. בחלקות ה- 'שלחין': גידול קיץ, ממשק הדישון במהלך העונה, הוספת דשנים אורגניים למיניהם – קומפוסט, זבל אורגני שלא עבר תהליך קומפוסטציה או עבר תהליך חלקי, בוצות, השקיה עם מי קולחין עם רמות שונות ולעיתים אף משתנות של המרכיבים השונים ובעיקר החנקן, דישון עם דשנים כימיים – יסוד וראש.  לעומת זאת, בחלקות ה- 'בעל' השונות קטנה יותר עקב מיעוט המשתנים שעל החקלאי לשקול בעת הגידול; כאשר מדובר בגידולים קבועים למדי – דגנים או קטניות. בדומה לחלקת השלחין, גם חלקות אלה מדושנות עם זבלים אורגניים למיניהם, אך בכמויות יותר קטנות.

דיגום הקרקע, לפני העיבוד, מסייע  בקביעת נחיצות או אי נחיצות דישון יסוד, בעיקר כאשר מדובר בזרחן. בחלקות עם שאריתיות גבוהה של חנקן לעיתים נשקלת אף האפשרות לא לדשן ביסוד, אלא לבצע דישון במהלך העונה, ולעתים אף להפחית בכמות הדשן הניתנת ביסוד.

במהלך עונת הקיץ, בה אין גשמים, ההשקיה והדישון מתוכננים מראש על פי נתונים משתנים, , האופייניים לאזור הגידול ובהתאם לסוגו.  בניגוד לכך, בעונת החורף, בה ההשקיה הינה מתת שמים אך אינה קבועה בכמותה ובתדירותה,  הדישון תלוי בעיתוי הגשם. גשמים חזקים בתחילת העונה עלולים לשטוף את הקרקע ולהדיח את החנקן מתחת לאזור בית השורשים, מאידך גשמים מתונים יותירו את החנקן באזור בית השורשים, והחיטה תהנה מהזנה חנקנית נאותה, לאחר הנביטה נשאלת השאלה – מתי לדשן דישון ראש ואם בכלל? לכל חקלאי יש את מערכת השיקולים שלו, הנתמכת בנסיונו האישי, "אצבעות ירוקות", ההדרכה באזורו והידע המקצועי- מדעי שברשותו . בדיקות חומר צמחי, הנלקחות בגיל 4-6 עלים, מסייעות בקבלת ההחלטה אם ישנו צורך בדישון ראש. במהלך הבדיקה, דוגמים  כ-60 צמחים באופן אקראי מהחלקה אל המעבדה, בכדי לקבוע את "אחוז החנקות" בצמח. ההחלטה תתקבל בהתאם לתוצאות הבדיקה. . חשוב להבין שקיימת הבחנה בין חיטה המיועדת לגרעינים וחיטה המיועדת לתחמיץ. גידול חיטה המיועדת לתחמיץ מצריך רמה גבוהה יותר של חנקן – אין כל צורך לדשן ברמת חנקן שמעל 2.4%, אך הדישון מומלץ ביותר לרמה שמתחת ל- 2.3%. . בחיטה המיועדת לגרעינים נדרשת רמה נמוכה יותר של חנקן; כאשר רמת החנקן הינה מעל 1.6% אין צורך לדשן אך הדישון מומלץ כאשר המדד הינו מתחת ל- 1.5%.

כשמדובר בדישוני הראש, ניתן  לדשן עם אוריאה גרגרית בפיזור מהקרקע או מהאוויר, בסמוך לגשם, וזאת על מנת למנוע איבוד חנקן. ניתן גם לבצע ריסוס באמצעות תמיסת אוריאה, בריכוז של 21%, בעיקר במקרים בהם קיים  צורך בריסוס עשביה במועד שמתאים לדישון. לעתים, ריסוס עם דשן עלול  לגרום לצריבות. תמיסת האוריאה נחשבת לחומר ריסוס בעל סיכון נמוך לצריבה  ולכן היא המתאימה ביותר לריסוס על הנוף.

השיקולים לקביעת כמות הדשן המתאימה, מתבססים על תוצאות  הבדיקות מדגימת העלים והיבול שניתן לקבל באזור הגידול. באזורים גשומים יותר, המתאפיינים בקרקעות כבדות ופוריות יותר, ניתן לטפח  יבולים גבוהים יותר ולכן כמות הדשן שתינתן בהן, תהיה גבוהה יותר בהשוואה לאזורים  פחות גשומים, עם קרקעות שוליות יותר ופוריות פחות.

ניתן לפנות אלינו ישירות לקבלת מידע נוסף ולקביעת ייעוץ מקצועי -  לחצו כאן

 חקלאות.jpg 2

 

 

המומחים שלנו ישמחו לענות על שאלותייך. מלא את השדות הבאים,
שלח ומומחה ייצור איתך קשר בהקדם

שם מלא
שם מלא הינו שדה חובה
דוא"ל
שדה אימייל אינו תקין
נייד
שדה נייד הינו חובה
תוכן ההודעה
תוכן ההודעה הינו שדה חובה
הסכמה לדיוור